סולומון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

פסק דין

בפני תביעה כספית בסך 900,000 ₪ שהוגשה בעילת הפרת חוזה.

א. תמצית טענות התביעה

1. התובע, מתווך במקצועו, נוהג במסגרת עבודתו לרכוש דירות להשכרה ולצורך כך קיבל הלוואות מהנתבע, (להלן: "הבנק/הנתבע").

ביום 12.8.09 התקשר התובע בהסכם לרכישת דירה ברח הים 5/3 בבת ים (להלן-"הדירה"), בתמורה לתשלום סך של 400,000 ₪, (להלן: "ההסכם").

ביום 23.8.09 פנה התובע אל הנתבע בבקשה לקבלת הלוואה בסך 300,000 ₪ לרכישת הדירה (להלן:"ההלוואה") וקיבל מהנתבע מסמך שכותרתו: "תדריך לקראת קבלת הלוואה" (נספח א' לכתב התביעה), ובאותו יום המציא לנתבע עותק מהסכם רכישת הדירה.

באותו יום (23.8.09) קיבל התובע מהבנק אישור עקרוני להלוואה כנגד הון עצמי בסך 100,000 ₪ כולל תנאי הלוואה מפורטים בו (נספח ב' לכתב התביעה).

ביום 23.8.09 ביצע התובע רישום הודעת משכון לטובת הבנק אצל רשם המשכונות וביום 28.9.09 קיבל אישור רישום משכון הדירה לטובת הבנק, אישור זה הועבר לבנק.

ביום 26.8.09 הופק דו"ח עיון שנדרש מהבנק להוכחת נכסים אחרים שבאחזקת התובע והממושכנים לטובת בנקים שונים (נספח ג' לכתב התביעה).

ביום 27.8.09 הופק דו"ח רישום מפנקס רישום המקרקעין בחולון, לפיו נרשמה הערת אזהרה לטובת התובע והבנק על סך 300,000 ₪.

על פי דרישת הבנק לאימות חתימה על ידי נוטריון, שילם התובע ביום 25.8.09 לעו"ד מאג'ד סאבא 172.42 שכ"ט לאימות חתימה לבקשת הלוואה, וביום 1.9.09 נתקבל דו"ח השמאי, אייל טליוץ, שנבחר מרשימה של בנק משכנתאות, וגם שכר טרחתו שולם על ידי התובע.

ביום 25.8.09 הפיק התובע באמצעות הדואר מסמך איתור על פי דרישת הבנק.

התובע שילם עמלת דמי פתיחת דיור, וביום 7.9.09 נרשמו שתי הודעות משכון על שם התובע ואשתו ע"י הבנק. ביום 10.9.09 נתקבל אישור שינוי פרטי משכון והערת אזהרה של שם התובע ואשתו.

ביום 12.9.09 , המועד בו היה אמור התובע לשלם למוכר סך של 270,000 ₪ על חשבון תמורת הדירה, הודיעה לו גב' שרון מטעם הנתבע, כי קיימת "בעיה" וביקשה ממנו אישור מכונס הנכסים למכירת הדירה. מסמך זה הומצא על ידי התובע לנתבע ביום 14.9.09, אך התובע סבר שזו תקלה טכנית והמשיך להמציא לבנק מסמכים.

משהסתבר לתובע שלא יקבל הלוואה, למרות ההליך הארוך מול הנתבע, ולמרות האישור העקרוני, נאלץ להוציא כספי חסכונות כדי לעמוד בהתחייבות על פי ההסכם.

2. התובע טוען, כי היה לקוח איכותי של הנתבע, מכל הבחינות, וכי השלים את כל הדרישות של הבנק לצרכי קבלת  ההלוואה. לטענתו, בידי הבנק היה כל המידע לצורך קבלת ההלוואה והבנק נתן לו הרגשה שיקבל את כספי הלוואה בזמן. לטענתו, הבנק הפר את תום הלב הנדרש ואת ההסכם עמו למרות שהוא השלים את כל ההליכים אשר נדרשו על ידי הבנק (נספח א' לכתב התביעה). הנתבע אף קיבל עותק מהסכם רכישת הדירה והיה מודע ללוחות הזמנים שנקבעו בו.

עוד לטענתו הנתבע הציג מצג שווא רשלני ולא נתן לו כל הסבר לאי עמידה בהבטחת ההלוואה, כך שהפר גם את חובת הזהירות המוגברת המוטלת עליו.

התובע טוען, כי נגרם לו נזק הכספי כתוצאה מהצורך להשתמש בהון עצמי במימון 400,000 ₪ במקום 100,000 ₪, לאחר שהבנק התחייב לממן 75% מתמורת הרכישה. כתוצאה מכך, חסרו לו 300,000 ₪ למימון עסקאות עתידיות ורכישת דירות, כך שנוצר הפסד הכנסות עתידי ועל פי חוות דעת מומחה ההפסד הינו בסך 1,875,000 ₪.

ב. תמצית טענות ההגנה

1. התובע קיבל אישור עקרוני למתן הלוואה, אישור זה היה כפוף לדרישות שונות שהציב הבנק ואותן היה על התובע לקיים. היה ידוע לתובע, שרק בסופו של התהליך תאושר ההלוואה, ייחתם הסכם ההלוואה ויועמדו לרשותו הכספים.